קריאת שמע שעל המיטה: לסיים את היום בידיים של ה'

הרגע האחרון של היום

יש רגע אחד בכל יום שבו כל אדם, גדול או קטן, עשיר או עני, עוצר את מרוצת החיים: רגע ההירדמות. העיניים נעצמות, הדאגות נשארות מאחור, והאדם מוסר את עצמו לשינה, בלי לדעת בדיוק מה יקרה עד הבוקר. התורה והחכמים לא השאירו את הרגע הזה ריק. הם מילאו אותו בקריאת שמע.

קריאת שמע שעל המיטה היא אחד המנהגים האהובים ביותר בעם ישראל. ילדים לומדים אותה מגיל צעיר, הורים אומרים אותה עם ילדיהם, ומבוגרים מסיימים בה את יומם.

המקור בגמרא

הגמרא במסכת ברכות (ד:) מביאה את דברי רבי יהושע בן לוי: אף על פי שקרא אדם קריאת שמע בבית הכנסת, מצווה לקרותה על מיטתו. כלומר, גם מי שכבר יצא ידי חובת קריאת שמע של ערבית, יש עניין לחזור ולקרוא אותה לפני השינה.

ובהמשך הגמרא (ה.) מובא שהקורא קריאת שמע על מיטתו, כאילו אוחז חרב של שתי פיות בידו. הגמרא גם מלמדת שאם אדם רואה שייסורים באים עליו, יפשפש במעשיו, ובכלל העצות שחז"ל נתנו לאדם להתגבר על יצרו נמנית גם קריאת שמע. יש בה כוח של שמירה ושל ניצחון.

מה אומרים?

סדר קריאת שמע שעל המיטה מופיע בסידורים. הוא כולל את ברכת "המפיל חבלי שינה על עיני", שבה אנחנו מבקשים שה' ישכיבנו לשלום ויעמידנו לחיים טובים. אחר כך קוראים את פרשת "שמע ישראל", לפחות הפרשה הראשונה, ומוסיפים פסוקים ותפילות של שמירה, ובהם "יושב בסתר עליון" ו"בידך אפקיד רוחי".

השולחן ערוך עוסק בדינים אלה באורח חיים סימן רלט. כדאי לבדוק בסידור לפי מנהג הקהילה, ומי שקשה לו לומר הכל, יאמר לכל הפחות את הפסוק הראשון ואת ברכת המפיל, ויתייעץ עם רב.

"בידך אפקיד רוחי"

אחד הפסוקים היפים בסדר הזה הוא "בידך אפקיד רוחי, פדיתה אותי ה' א-ל אמת" (תהילים לא, ו). אנחנו מפקידים את הנשמה אצל הבורא, כמו שמפקידים חפץ יקר אצל אדם נאמן. ובבוקר, כשאנחנו קמים ואומרים "מודה אני", אנחנו מודים לו שהחזיר לנו אותה, "רבה אמונתך".

יש בזה ביטחון עצום. מי שהולך לישון אחרי שמסר את רוחו לה', ישן בשקט. הדאגות של היום לא נעלמות, אבל הן כבר לא רק שלו. הן מופקדות בידיים טובות יותר.

מחשבון נפש לשלום

בסדר קריאת שמע שעל המיטה מופיעה גם תפילה שבה האדם מוחל לכל מי שציער אותו במשך היום. זו הזדמנות נדירה לסגור את היום בלב נקי. אדם שהולך לישון בלי טינה ובלי כעס, קם בבוקר אדם חדש.

רבים נוהגים גם לעשות חשבון נפש קצר: מה הצלחתי היום, במה נכשלתי, על מה אני רוצה לעבוד מחר. כך הלילה איננו רק מנוחה לגוף, אלא גם תיקון לנשמה.

משל: השומר שבלילה

משל לסוחר שנאלץ ללון בפונדק בדרך, עם כל סחורתו. לא יכול היה לישון מרוב דאגה שמא יגנבו ממנו. ניגש אליו בעל הפונדק ואמר: תן לי את הסחורה, אני אשמור עליה בחדר הנעול שלי, ואתה לך לישון. מסר לו הסוחר את הכל, ובאותו לילה ישן כמו תינוק.

זו בדיוק הכוונה של "בידך אפקיד רוחי". מי שמוסר את נשמתו ואת דאגותיו לבורא לפני השינה, משתחרר מהמשא. הוא ישן בשקט, כי הוא יודע שהשומר הנאמן ביותר בעולם שומר עליו.

עצות מעשיות

כמה עצות שיכולות לעזור להתמיד:

• להשאיר סידור קטן או דף עם נוסח קריאת שמע שעל המיטה ליד המיטה.
• לקרוא לפני שמכבים את הטלפון, ולא אחרי.
• אם מרגישים עייפות רבה, לומר לפחות את הפסוק הראשון ואת ברכת המפיל.
• לקבוע את קריאת שמע כחלק קבוע מסדר השינה של כל המשפחה.

הדבר החשוב הוא הקביעות. גם כמה דקות בכל לילה מצטברות לחיים שלמים של קדושה.

לסיכום

קריאת שמע שעל המיטה היא הדרך היהודית לסגור את היום: בקבלת עול מלכות שמים, במחילה, בבקשת שמירה ובהפקדת הנשמה בידי הבורא. מי שמתרגל אליה, מגלה שהשינה שלו נעשית שקטה יותר והבוקר שלו מתחיל אחרת.

שאלה נפוצה

רבים שואלים: מה עושים אם נרדמים לפני שקוראים? או אם קוראים ואחר כך מדברים, אוכלים או עוסקים בדברים אחרים? בספרים מובא שראוי שקריאת שמע שעל המיטה תהיה הדבר האחרון לפני השינה, ושלא לדבר אחרי ברכת המפיל. אבל מי שבכל זאת הפסיק או התעורר, אל ייאש. כדאי לברר עם רב מה לעשות במקרים כאלה, וההלכות בעניין זה מפורטות בשולחן ערוך ובנושאי כליו.

העיקר הוא לא לוותר על המצווה בגלל קושי טכני. גם קריאה קצרה, בכוונה, עדיפה בהרבה על שום קריאה.

עם הילדים

אין דבר מתוק יותר מילד שאומר "שמע ישראל" לפני השינה, עם יד קטנה על העיניים. הורים שמקפידים על כך עם ילדיהם נותנים להם מתנה לכל החיים: תחושת ביטחון, חיבור לבורא, והרגל שילווה אותם תמיד. אפשר לשיר יחד, לספר סיפור קצר, ולסיים בפסוק הראשון.

קריאת שמע שעל המיטה לוקחת כמה דקות בלבד. אבל היא משנה את האופן שבו היום נגמר, ואת האופן שבו היום הבא מתחיל.